החלטה בתיק ב"ש 3516/07

1.         בפני בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המתנהלים כנגדו בת.פ. 1176/07, בו הוא מואשם בעבירות של ניסיון להצתה והיזק בזדון, עבירות שבוצעו ביום 26/12/07 על רקע סכסוך כספי.

2.         על פי המיוחס למשיב בכתב האישום, ביום 26/04/07 הגיע המשיב, שמקום מגוריו בפתח תקווה, אל משרדי חברת "נעה הובלות" השוכנים במושב בית שערים, ודרש ממנהל החברה, מר ארז הלפנד, לשלם לו את כספו. משלא נענה, הוא ניגש למכוניתו, הוציא ממנה שני בקבוקי בנזין, אשר הביא עמו מבעוד מועד, ונכנס למשרד החברה כשבכיסו קופסת גפרורים.

המשיב רוקן את תכולת הבקבוקים על הציוד המשרדי, ותוך כדי כך הודיע למזכירות, ששהו במקום, כי בכוונתו לשרוף את המשרד, והציע להן להתפנות מן המקום.

כוונתו של המשיב סוכלה, כאשר המתלונן תפס אותו בחוזקה ומנע ממנו מלבצע את זממו, כל זאת, כשהמשיב משתולל ומנסה להחלץ מאחיזתו של המתלונן.

במעשיו, גרם המשיב לנזק רב לציוד במשרדי החברה.

3.         המבקשת עתרה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים כנגדו, בהתבסס על קיומן של ראיות לכאורה למעשים המיוחסים לו, ומתוך כך שהעבירות המיוחסות לו מגלמות בתוכן סכנה לשלום הציבור ובטחונו, קמה עילה למעצרו.

המבקשת הפנתה עוד לעברו הפלילי של המשיב, הכולל הרשעות בעבירות של איומים, סחיטה באיומים, שימוש במסמך מזויף, זיוף בכוונה לקבל דבר במרמה, ועוד.

4.         המשיב איננו חולק על קיומן של ראיות לכאורה לביצוע העבירה, אף שהוא טוען כי לא התכוון להצית את המקום, אלא רק לאיים.

לטענת הסניגור, לא הוכחה עילה למעצרו של המשיב, אין חזקת מסוכנות בעבירה בה הוא מואשם, ובמקרה הספציפי הנדון, המשיב לא עצם עיניו מפני הסכנה ולא היה אדיש לה, אלא הזהיר את הנוכחים וביקש מהם להתפנות.

המשיב עותר לשחרורו לחלופת מעצר, בביתו בפתח תקווה, תחת השגחתם של 3 ערבים: גרושתו, אחותה של הגרושה ובתו, ומפנה לתסקיר המעצר הממליץ על השחרור, ולנימוקים שפורטו שם.

5.         עבירת ההצתה הוגדרה לא אחת בפסיקה, כעבירה חמורה, בה גלומה סכנה לפגיעה בחיי אדם וברכוש, וחומרתה נעוצה, בין היתר, בעובדה שהיקף הנזק והפגיעה עלול להיות רב, כאשר תחילתו של המעשה ידועה אך סופו מי ישורנו.

מסוכנותו של המשיב עולה מתוך המעשים המיוחסים לו, ונסיבות ביצועם. המשיב עשה דרכו, כברת דרך לא קצרה, כשהוא מצויד בבנזין ובגפרורים, מדובר במעשה שבוצע תוך תכנון מוקדם ולא באופן ספונטני, בלהט הויכוח.

הרקע לביצוע העבירה הינו סכסוך כספי.

המשיב אמנם הודיע לעובדות במקום כי בכוונתו להציתו, והמליץ בפניהן לפנותו, אך דברים אלו מעידים על כוונתו ונחישותו לממש את האיום.

אמנם, עולה מהם כי המשיב לא היה אדיש לאפשרות שיפגעו חיי אדם, ורצה למנוע זאת, אך כאמור, עבירת ההצתה מתאפיינת בכך, שתוצאותיה עלולות להיות קשות והיקפן לא ידוע מראש.

מסוכנותו של המשיב רק מתחזקת נוכח עברו הפלילי, הכולל עבירות במגוון תחומים. המשיב החל דרכו הפלילית בעבירה של איומים וסחיטה באיומים.

מכל האמור, אין ספק בעיני כי קיימת עילה למעצרו של המשיב (בעניין זה ראה גם בש"פ 4245/07, שיבלי חוסין נ' מדינת ישראל, מיום 25/05/07).

6.         יחד עם זאת, בית המשפט מצווה לבחון בכל מקרה אפשרות של שחרורו של נאשם לחלופת מעצר, אשר פגיעתה בחירותו תהא פחותה.

צודק ב"כ המשיב בטענתו כי לא כל מקרה של הצתה או ניסיון הצתה מחייב מעצרו של אדם מאחורי סורג ובריח (בש"פ 6956/98 ג'מזאווי נ' מדינת ישראל), כל מקרה יש לבחון לנסיבותיו.